החלטה בתיק תא"ק 1722-09-10

1.         התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבע בסך כולל של 157,883 ש"ח, על יסוד ערבותו להתחייבויות חברת אקסלרוד יאיר חומרי בניין בע"מ (להלן: "החברה").

בין הצדדים התקיימה התקשרות חוזית, שנמשכה מספר שנים, לאספקת ציוד וחומרים שסיפקה התובעת לחברה.

התביעה מחולקת לשניים:

החלק האחד - סכום בגינו נמסרו שיקים של החברה והם חוללו, בסך 148,423 ש"ח (העתקי השיקים צורפו כנספח ב' לתביעה).

החלק השני - סכום בגינו סופקו טובין והתובעת מחזיקה בחשבוניות ותעודות משלוח (נספח ג' לתביעה).

אין מחלוקת שהחברה מצויה בהליכי פירוק וכי התובעת הגישה כנגדה תביעת חוב (נספח א' לתגובה לבקשה למחיקת הכותרת).

2.         הנתבע מבקש להתגונן בטענות הבאות:

א.         לא קיים חוב כלפי התובעת, משום שהמסמכים אותם צירפה התובעת לתביעה, אינם מלמדים על אספקת הטובין, אינם חתומים על ידי אורגנים מוסמכים של החברה, בניגוד להסכמות בין הצדדים.

ב.         החברה ביקשה לקבל מהתובעת מסגרת אשראי והתובעת העמידה מסגרת אשראי בסך 150,000 ש"ח בלבד. לא ניתן לתבוע סכומים שמעבר למסגרת האשראי המוסכמת.

ג.          בהתאם לסע' 8 לבקשה למסגרת האשראי ואף בהתאם לחשבוניות ותעודות המשלוח, הבעלות בטובין איננה עוברת לחברה עד שהחוב נשוא האשראי נפרע במלואו. לפיכך, לכל הפחות, יש לקזז מסכום התביעה 9,460 ש"ח שהוא סכום החשבוניות האחרונות, קרי חשבוניות שלא נמסר תשלום בגינן. המדובר בטובין אשר נתפסו על ידי מפרק החברה. טובין אלה, מצויים עדיין בבעלות התובעת, לשיטתה היא, ועליה לפנות בתביעה למפרק להשבתם.

ד.         ערבות הנתבע מוגבלת לחוב שייווצר בגין תעודות משלוח חתומות ומאושרות כדין, בלבד.

ה.         יש להמציא לנתבע את כל המסמכים שביקש לקבל כאמור בסע' 2 לבקשה. מסמכים אלה אינם מצויים בידי הנתבע בשל הליך הפירוק ותפיסת כל החומר הרלוונטי על ידי המפרק. המסמכים רלוונטיים ביותר לטענות ההגנה של הנתבע.

ביום 17.05.2011, נחקר הנתבע בחקירה שכנגד. התייחסות לעניינים מהותיים שעלו בחקירתו הנגדית תובא להלן.

3.         דיון והכרעה:

א.         עיקר טענותיו של הנתבע נעוצות בטענה חוזרת ונשנית בבקשה והיא הטענה כי תעודות המשלוח ו/או החשבוניות לא נחתמו כנדרש.

הנתבע הצהיר שהצדדים סיכמו בעל פה, כי הטובין שיסופקו לחברה יגובו בתעודות משלוח שיכללו: את שם המקבל, מס' תעודת הזהות שלו, חתימתו, חותמת החברה ומקום הפריקה (להלן: "התנאי העיקרי").

הנתבע הצהיר כי הסכמות אלה התקבלו עובר לחתימתו על הערבות האישית, שלא הסכים ליתן בתחילה, נוכח גניבות חוזרות ונשנות שהתרחשו בחברה. הסכמתו לערוב לחובות החברה ניתנה רק בהסתמך על  הוספת התנאי העיקרי.

במהלך חקירתו הנגדית, נשאל הנתבע אודות הסיכומים הנ"ל וטען שוב כי ההסכמות התקבלו בעל פה (עמ' 2 שורה 28 עד עמ' 3 שורה 7).

יחד עם זאת, הנתבע מאשר שטרם חתימתו על כתב הערבות, תיקן ושינה סעיפים כאלה ואחרים במסמך, אולם אין לתנאי העיקרי ביטוי בכתב הערבות. לטענת הנתבע, סע' 2 בכתב הערבות מהווה אישור לתעודת משלוח. קרי, אם התביעה קיבלה הזמנה בפקסימיליה או בדואר אלקטרוני, ההזמנה משמשת אישור לתעודת משלוח.